מורה טוב – מורה לחיים

  גם ממרחק של שנים רבות יוכלו אנשים מבוגרים לתאר בדייקנות מי היה המורה הטוב ביותר שלהם, מי היו המורים הגרועים, במי זלזלו ואת מי העריצו, אילו תכונות הבדילו את המורים הטובים משאר עמיתיהם. השאלות האלה אינן רק פתיח לערב נוסטלגיה או לכנס מחזורים.

שתי סיבות מעשיות מדרבנות את חיפוש התשובות עליהן: האחת אדמיניסטרטיבית, כפי שיודע כל מנהל, שיבוץ מורים מוצלחים בכיתות בעייתיות עשוי לחסוך קשיים מרובים. מעקב אחר מורים כאלה גם מאפשר לתגמל ולקדם אותם בתוך המערכת. השנייה פדגוגית, מורים מצטיינים עשויים להוות מדריכים משובחים ומודלים לחיקוי עבור פרחי-הוראה ומורים חסרי ניסיון בצוות.

זיהוי התכונות

  זיהוי ומיצוי של התכונות, הכשרונות והכישורים הגבוהים עשויים להפוך לקריטריונים באיתור מועמדים מתאימים להוראה, ומאפשרים לכלול ולהדגיש תכונות אלה בתכניות להכשרת מורים. אחת הדרכים לבדיקת אפקטיביות של מורים, היא לאתר מורים מצטיינים ולבדוק מה מאפיין אותם לעומת מורים "רגילים".

גישה השוואתית זו זוכה למחקרים רבים בשנים האחרונות, כאשר שיטת המחקר מבוססת על סריקה מוקדמת של אוכלוסיית מורים וזיהוי אלה שהישגיהם ואיכותם המקצועית מדורגים בשני קצות הרצף. לאחר מכן בודקים אם קיימים הבדלים, על-פני תכונות שונות, בין המוצלחים ביותר לבין המורים ה"רגילים" או החלשים.

מהו מורה טוב? ההגדרה, מסתבר, אינה פשוטה ותלויה בשיפוטו של המעריך לא פחות מאשר בטיבו של המוערך. כאשר חוות-הדעת ניתנת על-ידי מנהל, היא תהיה בוודאי שונה מזו של מפקח, של מורה-עמית, תלמיד או הורה. לכל אחד מהם מערכת אמונות ודעות שונה ונקודת הסתכלות אישית.

עם זאת, ישנם כיווני מבט עקרוניים – האם המורה הוא "בעל מלאכה" טוב (משתמש בשיטות העונות על הצרכים של כל התלמידים, מעודד ומדרבן, מלווה את התקדמות תלמידיו, מספק משוב מתמיד וכו').

כיוון נוסף – כיצד מתפקד המורה כמנהל וכמנהיג (האם הוא מפגין ביטחון עצמי, האם הוא שולט בחומר, האם הוא מנהל את השיעור כהלכה, מטפל בתבונה בבעיות משמעת וכו'). מחקרים הראו שסגנון התקשורת הבין-אישית מהווה גורם חשוב בעידוד למידה אפקטיבית בכיתה (Carkhuff,1971; Aspy,1974).

גישה אמתית, פתוחה וכנה מצדו של המורה ונכונות להראות את הצדדים האנושיים שבו מגבירות את התובנה ואת ההישגים של התלמידים וגם מסייעות לשפר את הדימוי העצמי שלהם.

כאשר מורים בחטיבות-ביניים ובחטיבות עליונות העריכו את עמיתיהם, לא נמצא כל הבדלים הקשורים לצדדים הדמוגרפיים (מין, גיל, השכלה וניסיון בעבודה). ההבדלים העיקריים היו בתכונות האישיות ובכישורי ההוראה. נמצא שהמורה המצטיין בבית-ספר תיכון ניחן בחמימות, בפתיחות לזולת ובנכונות להקשיב לאנשים, הוא נדיב ביחסים בין-אישיים ושומר על קשרים.

את המורה הזה קשה "לסדר", הוא בעל מוטיבציה גבוהה, מכבד ערכים ומסורת, אך עם זאת הוא רגיש ובעל אינטואיציה. המורה הזה מספק לתלמידיו אווירה חמה ובטוחה ללמידה, אך גם מסגרת עקבית של כללים וגבולות.

עוד נמצא שהמורה המצטיין הוא גם בעל מלאכה טוב השולט היטב בחומר, יודע לארגן את הסביבה הלימודית בהתאם לצורכי כל התלמידים, יודע לספק תמיכה ומשוב, מעודד השתתפות בפעילויות השונות, עוקב בהתמדה אחר ההתקדמות ומנצל היטב את זמן ההוראה. ככלל, סגנונו ממוקד בתלמיד. תיאור זה ניתן בעיקרו גם על-ידי התלמידים (Sparks & Lipka, 1991,1992).

את המורה הפחות-מצליח ניתן לתאר כ"קר", נוקשה, ביישן ביחסים בין-אישיים. הוא יוצר חוסר אמון עקב קושי להגיע לפשרה. לדעת החוקרים, ניתן לסייע למורים אלה בייעוץ, כדי שיכירו טוב יותר את סגנון התקשורת שלהם, את יחסם לאחרים, סגנונות הוראה מועדפים וגם את אופן השפעתם על תלמידים.

ייעוץ כזה עשוי לצמצם ואולי אף להסיר את נטל ההגנות והניכור שלהם מעצמם ומאחרים. למידה כזו חשוב לקיים במסגרת צוות המורים, באווירה פתוחה ותומכת ובקבוצה קטנה.

בכך תינתן הזדמנות להכיר איזה סגנון מעודד למידה ומה מפריע וחוסם. המורים שישתתפו בקבוצה כזו ינחו בעצמם פעילויות, שמעודדות דיון חברתי וביטוי רגשי, ובהמשך גם יערכו פעולות אלה בכיתותיהם.

13/04/2020

0 responses on "מורה טוב - מורה לחיים"

Leave a Message

האימייל לא יוצג באתר.

© 2021 eliezeryariv.com . All rights reserved.