לטוס עם הילדים

פרשת היעלמות המטוס המלזי, תקלות חוזרות במטוסים (אשר מתפרסמות לעתים קרובות בתקשורת) ולרגל חג הפסח הקרב, כאשר קרוב ל-400,000 ישראלים יטוסו לארצות הים, חשבנו לתת להורים צידה לדרך.

הטור הזה יספק ידע מקצועי וכמה טיפים להורים, והפעם נעסוק בשאלה כיצד להכין את הילדים לטיסה. הכוונה כמובן איננה למבוגרים שסובלים מחרדת טיסה אלא לילדים שזו טיסתם הראשונה. כיצד להכין אותם? כיצד להרגיע כשהמטוס מחמם מנועים ומה לעשות במהלך הטיסה?

בעצם, מהו פחד? זהו רגשי טבעי ולא נעים שמתעורר כשאנו פוגשים באיום מוחשי. למשל כשאנחנו מתקרבים לשפת הכביש אנו חוששים להיפגע ממכונית חולפת. תפקיד הפחד לשמור עלינו מפני הסכנה, להרחיק אותנו מהמקום, להגביר את הזהירות שלנו.

אז מה בעצם מפחיד בטיסה? לאנשים מנוסים טיסה היא חוויה נעימה, וגם ילדים חווים אותה בדרך כלל כאירוע מסקרן ומרגש, הרפתקני, כזה שנקשר לטיול למקומות חדשים ומפגש עם תרבויות ואנשים מרתקים.

אבל ילדים שטסים לראשונה מתנסים בהתרחשויות שאינן מוכרות להם: ריחות חדשים (דלק שרוף) ודיבורים מסביב בשפות זרות, אנשים רבים ולא מוכרים, הכניסה לחלל הצפוף של המטוס, ההסעה אל המסלול הראשי וההמראה הרועשת, הרעידות של המטוס, עזיבת הגלגלים וההמראה כלפי מעלה, המבט שנשקף מהחלון וגם הרעידות שמתרחשות כשהמטוס נכנס לאזורי מזג אויר לא יציב. גם הנחיתה נתפסת כשלב רגיש ואפילו מסוכן.  

כיצד ניתן להרגיע ילדים (וגם מבוגרים)? לכל רגש יש מרכיב גופני – דפיקות לב מואצות, תחושת לחץ, יובש בפה – וגם מרכיב קוגניטיבי. כדי להרגיע נחוץ להתייחס לשני המרכיבים האלה, ובמיוחד לדברים שהילדים קולטים ומפרשים.

זאת משום שמחשבות משפיעות על התגובות הגופניות ועל הרגשות שאנו חווים. את הדרכים היעילות להרגיע נוסעים ניתן ללמוד מהתנהגות צוות המטוס. בעת הכניסה למטוס הצוות מנחה את הנוסעים כיצד לשים את המטען והיכן להתיישב (וכשאנחנו עסוקים, אין לנו זמן לדאוג).

הדיילות או מסכי הטלוויזיה מסבירים לנו את נהלי החירום (זהו סוג של הסחת דעת, וההכנות גם מגבירות את תחושת השליטה). הדייל הראשי מספק מידע על לוח הזמנים ומועד הגשת הארוחה (יצירת סקרנות לקראת ההמשך).

הקברניט מדבר לנוסעים בקול נמוך וסמכותי (שמשדרת רוגע ולא לחץ). הוא מסביר את נתיב הטיסה וגם מודיע מהו מזג האוויר הצפוי (מידע מצמצם אי-ודאות ומגביר תחושת שליטה).

שמתם לב שבהנחיות למצב של ירידת הלחץ בתוך המטוס ההורים מתבקשים לחבוש ראשונים את מסכות החמצן לפני שהם מרכיבים אותן על פני ילדיהם? ובכן, התפקוד שלכם חיוני גם עבור הילדים והמסרים שאתם מעבירים קובעים במידה רבה את מה שהם חווים ומרגישים.

דברו בקול רגוע, עוררו סקרנות, נסו (אם נחוץ) להסיח את דעתם, למשל "לספור עד עשרים כדי לעזור למטוס להמריא". להורים יש השפעה מיטיבה, ממש כמו זו של הקברניט וצוות המטוס. הם מרגיעים את ילדיהם, מסבירים להם מה מתרחש וגם עונים על שאלות.

במחקר שבדק את השפעת נוכחות ההורים (או היעדרם) על הפחתת חרדה של ילדים שעומדים לעבור הרדמה לקראת ניתוח, התברר שהתועלת הייתה יותר גבוהה עבור ילדים בני ארבע ויותר, אלה שיש להם טמפרמנט רגוע וגם עם הורים שרמת החרדה שלהם מלכתחילה הייתה נמוכה. במלים אחרות ככל שהילדים יותר גדולים קל יותר להסביר להם.

אבל מוטב שההסבר הזה יבוא מצד הורה רגוע. אם כך, לפני שתעלו למטוס ספרו להם מהי הטיסה, כיצד הדברים יתרחשו, ספרו בפירוט. כדאי שתסבירו ש(א) הטיסה בטוחה (ב) שהם נמצאים במקום בטוח (ג) שאם הם קצת מתוחים וחוששים זה לגמרי נורמאלי (ד) ואם הם פוחדים זה אולי לא נעים, אבל בטח לא מסוכן.

האם להסביר להם אודות תקלות ואסונות תעופה? האם בכלל כדאי לפתוח עמם את נושא המטוס המלזי? רק אם הם ישאלו, אבל עשו זאת באופן ענייני ולא מתחמק. כדאי להסביר שמדובר בתקלה נדירה מאד שבוודאי אינה נוגעת לטיסה שלכם.

טיסה נעימה וחופשה מהנה.