מה משותף לכיתה וטרמפולינה?

eliezeryariv3 1

הרשת שכולם קופצים עליה

 

את התפקיד הניהולי של המורה ניתן לדמות לטרמפולינה ענקית שהתלמידים והמורה קופצים עליה. המורה מנסה לסנכרן ולאזן בין חוקים, נהלים, צרכים ומטרות, כך שהכול "יקפצו" באותו כיוון. אבל לעתים קרובות התלמידים עסוקים בשלהם והם "יוצאים מהקצב" ומפריעים לחבריהם ולמורה. אמיר אינו ילד רע, אבל יש לו קצב אחר שמפריע למורה. היא מפרשת את הפטפוט ברוסית כהתנגדות לסמכותה ולכן היא נחושה להמחיש לו ולחבריו שהיא לא מאבדת עשתונות. בתגובתה החריפה היא ממחישה שניצחה במאבק והתלמיד, שדורש הגינות וצדק, מוריד את הראש.

איך ליצור הרמוניה בכיתה מבולגנת?

הרצאה בכנס ניהול החינוךהוראה אמתית מתרחשת בתוך משולש פרוע של יחסים- המורה, התלמידים ותכני הלימוד – כאשר המוקד בתוך המשולש משתנה בהתמדה.

המורה מתלבט ללא הרף: מתי לשדר סמכותיות ומתי נועם ורוך? האם להסביר פעם נוספת לתלמיד מתקשה או להמשיך "לרוץ" עם הכיתה כולה? האם להתמיד בהוראה שיטתית ו"יבשה" או שמא לעורר דיון מרתק שגוזל זמן וסוטה מהתוכנית המקורית? מה התלמידים חושבים ומרגישים כלפי ועד כמה להתקרב אליהם?

מהתיאוריה לפרקטיקה

השאלות האלה מעצבות תהליך ניהולי מתמשך שכרוך ברצף אין סופי של קבלת החלטות וביצוען, כפי שתיעדה סטודנטית שלי את דבריה של 'אפרת' (שם בדוי), מורה לאנגלית בחטיבת ביניים:

"החזרתי בחינות. אמיר, תלמיד שהורדתי לו 10 נקודות מהציון בגלל שדיבר עם חבר, התלונן שבדקתי את הבחינה בצורה לא הוגנת. זו לא הפעם הראשונה שהם משוחחים ברוסית בזמן הבחינה וכדי למנוע את הפעם הבאה החלטתי לפגוע בציון של שניהם.

כשהתעלמתי [ממחאותיו], הוא זרק את הבחינה לפח האשפה. כשהבין שאם היא תישאר שם לא אוכל לתקן אותה, הוא הוציא את הגיליון המקומט, הניח על השולחן ודרש שאבדוק. כשסירבתי בתקיפות אמיר החל להפריע עד שכמה תלמידים התערבו וביקשו שישתוק. ביקשתי שיצא מהכיתה אבל הוא סירב. אחר כך הניח את ראשו על השולחן והשתתק…

במבט ראשון, ההחלטה של 'אפרת' היתה ספונטנית והתקבלה תוך רבע. אבל בפועל אפרת ידעה בדיוק מה היא עושה ומה יהיו ההשלכות ארוכות הטווח של הפעולה שלה.

היה לי פה מסר: אם תלמיד מפריע וזה עובר ללא תגובה, גם אחרים ינסו התנהגויות שליליות… הבהרתי לחבריו מהם הגבולות המותרים בכיתה. חשוב לי שהם יבינו שהמורה לא מאבדת עשתונות כשהיא נכנסת לוויכוח עם תלמיד שמסרב לשתף פעולה."

לכאורה אפרת יכלה לנקוט מגוון פתרונות כדי להתמודד עם החשד להעתקה, אבל מדבריה ניכר שהיא כה משוכנעת בצדקת מעשיה עד שאינה בוחנת אותם בעין ביקורתית וגמישה.

אין הרמוניה ללא עקביות

הלקח לכל מורה בסיפור הוא על החשיבות של עקביות.  כאשר המורה מקפיד לעמוד במילה שלו התלמידים יודעים למה לצפות וניהול הכיתה קורה כמעט מעצמו.  בסדנאות שלנו אנחנו מקפידים לא רק על ניהול עקבי של השיעורים שאנחנו מעבירים, אלא גם על הדגמה למורים והורים כמה העקביות הזו חשובה.

24/10/2020

0 responses on "מה משותף לכיתה וטרמפולינה?"

Leave a Message

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

© 2021 eliezeryariv.com . All rights reserved.
מעבר לסרגל הכלים