מיומנויות רגשיות חברתיות ומעטפ"ת

פרופ' אליעזר יריבמאת: פרופ' אליעזר יריב

מחקרים רבים מצביעים על התרומה החשובה שיש לרכישת
מיומנויות חברתיות-רגשיות על התפקוד בבית הספר, ההישגים בלימודים, הדימוי העצמי, וגם על האקלים הכיתתי.
התועלת הזו רבה במיוחד לתלמידים על לקויות למידה ועם הפרעות התנהגותיות ורגשיות (Cavioni, Grazzani & Ornaghi, 2017).

הלמידה הזו משפיעה גם לטווח הארוך, על התפקוד הכולל בחיים הבוגרים, במיוחד ביחס לתחושות של שביעות רצון, שיפור בסגנון החיים ובדפוסי חיים בריאים, בנטייה להמשיך ללימודים אקדמיים, נכונות לרכוש מיומנויות נוספות ועוד (הדר-פקר, 2013; Weissberg et al. 2015).
ההכרה אודות השפעתם הרבה של הכישורים לעיצוב חייהם של ילדים ומבוגרים הוביל מערכות חינוך בכל העולם לכלול את התחומים האלה בתכניות לימודים, לתקצב אותן ולעתים גם להגדיר להם סטנדרטים לאומיים של תוצאות רצויות.

בתפקיד זה נושאים גם המורים עצמם, שיכולותיהם הרגשיות והחברתיות חיוניות לאפקטיביות ההוראה שלהם ולהצלחת תלמידיהם (Jones, Bouffard, & Weissbord, 2013). בתוכנית מעטפ"ת המורים, בליווי של פסיכולוגים חינוכיים, עורכים התערבות קצרת מועד שמקנה לילדים שיש להם מצוקות רגשיות את המיומנויות שיעזרו להם להתמודד אעם אותם קשיים.

התפתחות החינוך הרגשי-חברתי

היסטורית, קיימות שתי גישות מנוגדות בתחום בריאות הנפש של ילדים ומתבגרים:
הראשונה, 'גישת החסך' או 'התערבות ממוקדת בעיה'. גישה זו נועדה למנוע וגם לטפל בבעיות נפשיות של יחידים ומשפחות (Durlak & Wells, 1998), אבל ארגון הבריאות העולמי טוען שבריאות נפשית איננה רק היעדרן של מחלות נפש ואין די במניעה ובטיפול בהן (WHO, 2004).

ברוח זו פותחה גישה שנייה שמתמקדת ברווחה ובחוסן הנפשי. גישה זו נשענת על תפיסה סלוטוגנית לפיה קידום בריאות נפשית מתרחש לא רק בקליניקה אלא גם במשפחה, בבית הספר ובסביבה החברתית (Stokols et al. 2013). גישה זו אינה טיפולית אלא אקולוגית חינוכית באופייה. הביטוי הבולט שלה הוא בתכניות לימודים שעוסקות בחינוך חברתי-רגשי ונלמדות בבית הספר. מטרת התכניות אינה רק לסייע לילדים להתמודד עם קשיים אלא, בעיקר, לפתח גישה פרואקטיבית ומיומנויות של חוסן ושייכות (McAllister, Bruce & Withyman, 2017). לכל אחת משתי הגישות האלה השקפת עולם שונה על טבע האדם, מטרות שונות, דרכי יישום אחרות וקהל שונה בתכלית של לקוחות.

מעטפ"ת: שילוב שתי הגישות

תוכנית מעטפ"ת ממזגת את העקרונות והפרקטיקות משתי הגישות – פיתוח של התערבות פרטנית שנשענת על עקרונות של למידה חברתית-רגשית והיא מיושמת בהיקף נרחב עם תלמידים שחווים קשיי הסתגלות בבית הספר.
הלמידה החברתית-רגשית (Social Emotional Learning, SEL) מקנה ידע, מיומנויות, עמדות ואמונות; היא מסייעת להכיר ברגשות ולנהלם, לגלות אכפתיות כלפי האחר, לקבל החלטות טובות, להתנהג בצורה אתית ואחראית. בית הספר מחנך את התלמידים לפתח חוסן אישי כך שידעו לתפקד היטב במצבים של לחץ וסכסוך עם אנשים אחרים. תוכניות הלימודים האלה מסייעות לפתח מערכות יחסים חיוביות, תוך צמצום של התנהגויות שליליות (Weissberg et al. 2015).

תלמידים (אבל גם מורים…) שמצוידים בחוסן נפשי וגם במיומנויות חברתיות-רגשיות של דאגה לעצמם ולזולת ייהנו יותר מקשרים חברתיים, מהשתתפות פעילה ומהצלחה בלימודים. כך תשתפר הרווחה הנפשית שלהם בהווה וגם בבגרותם (Barry & Jenkins, 2007).

16/06/2020

0 responses on "מיומנויות רגשיות חברתיות ומעטפ"ת"

Leave a Message

האימייל לא יוצג באתר.

© 2021 eliezeryariv.com . All rights reserved.