כיצד יתכן שכל כך הרבה אנשים, חלקם חברים שלנו, מדווחיים שהם ביישנים, למרות שכלפי חוץ אינם מצטיירים ככאלה?
יתכן שמעטים אכן מוכרים ככאלה אבל מרבית האנשים הם חשים את הביישנות בפנים והם אינם מחצינים את זה כך שגם אחרים יוכלו לראות. רק 15 עד 20 אחוז מהביישנים הולמים בהתנהגותם את הסטראוטיפ המקובל של האדם שחש אי נוחות קיצונית במצבים חברתיים. אלה האנשים שימצאו כל תירוץ אפשרי כדי להצדיק המנעות מפגישות ואירועים. ואם לא היו מספיק ברי מזל ונקלעו לתוך שיחה הם מתקשים לשמור על קשר עין, להשיב על שאלות באופן ברור מבלי להסתבך או לנהל את השיחה עד תומה. רק לעיתים רחוקות הם מחייכים. הם משתדלים להמנע מהימצאות בתוך המון. שם התנהגותם המצטנעת ניכרת עוד יותר.
שאר ה-80-85% חשים ביישנות פנימית. על פי מחקרים של פול פילקוניס מאוני' פיטסבורג. למרות שהביישנות אינה ניכרת בהתנהגותם, הם חשים אותה היטב בפנים, בתחושות של סערה פנימית. הביטויים לכך הם דופק חזק, זיעה ניגרת. גם כאשר הם נראים לכאורה בטוחים בעצמם הם נתונים בעיצומו של דיאלוג פנימי והרסני, האם דבריהם שווים משהו? האם בן שיחם מחבב אותם? למרות שהאנשים האלה משתלבים היטב מבחינה חברתית, הם עסוקים בדיבור פנימי שלילי אודות עצמם, מסביר פילקוניס. לביישנות שלהם יש רכיב רגשי וכאשר השיחה מסתיימת הם חשים מבוכה או תבוסה .
הרבה ביישנים היו רוצים לספר על מצבם אבל הם מתקשים לאתר את הדמות שתקשיב להם או את ההזדמנות המתאימה לעשות זאת. למעשה יש גם אנשים רבים שלכאורה התנהגותם מוחצנת, חלקם עובדים אפילו כמגישי תכניות רדיו וטלוויזיה שמאחורי מסך של שטף וברק מסתתר אדם ביישן.
זימברדו מתאר את האנשים האלה כאנשים 'ביישנים מוחצנים'. כדוגמא לכך של ביישנים מוחצנים הוא מביא מראיין טלוויזיה נודע שמאחורי הופעותיו החביבות והנינוחות מסתתר קושי רב. הביישנים המוחצנים יכולים להיות פוליטיקאים, בדרנים וגם מורים. הם אלה שלמדו כיצד להתנהג בחביבות כל עוד הם שולטים בסביבתם. פוליטיקאי עשוי לנאום את דבריו שהוכנו מראש אבל עלול להתבלבל בראיון עיתונאי פתוח. המרצה באוניברסיטה עשויה לחוש בנוח כל עוד היא מדברת בתחום שבהתמחותה, אבל כאשר היא נמצאת בהתכנסות חברתית עם שיחות רקע, היא עלולה להשתתק.
אותם אנשים מוכרים אינם מופנמים, מושג שנטים לערבב אותו עם ביישנות. לאנשים אינטרווורטים יש מיומנויות שיחה ודימוי עצמי חיובי, כישורים הנחוצים לתקשר בהצלחה עם אחרים ובכל אינטרווורטים מעדיפים להיות לבד. הביישנים לעומת זאת מבקשים להיות עם אחרים אך חסרים את הכישורים החברתיים והדימוי העצמי. מה שמאחד את הביישנים לסוגיהם זוהי אותה תחושה קיצונית של מודעות עצמית, בעצם יש להם מודעות עצמית גבוהה גם למודעות שלהם והם מרבים לחשוב על כך. למעשה זהו סוג של 'אנוכיות עקומה' – הם מבלים כל כך הרבה זמן במחשבות על עצמם ועל חולשותיהם שנשאר להם מעט זמן פנוי להסתכל החוצה, לפגוש אחרים.
אתם מוזמנים לקרוא כאן את שאר המאמרים שלנו על ביישנות, אבל אם הגעתם עד לכאן אז כנראה שהנושא נוגע לכם אישית, ולכן אתם מוזמנים לשמוע על הסדנה שלנו לביישנות
0 responses on "מהי ביישנות"