כיצד למנוע שגיאות ייחוס במחקר

שגיאות ייחוס הן סוג של בעיות חשיבה שמביאות אותנו למסקנות לא נכונות, והן אינן כורח המציאות. קלי (Kelley, 1967), אחד החוקרים החשובים של תיאוריית הייחוס, הראה שכאשר הצופה עורך חיפוש שיטתי של כל הגורמים האפשריים הוא עשוי להגיע למסקנה הגיונית שמנטרלת תקלות בחשיבה.

אדגים זאת בסיפור אישי: לפני כמה ימים התקלקל המחשב שלי. הזמנתי טכנאי שעמל זמן רב על איתור התקלה. תחילה התקין מחדש את כל התוכנות כדי לוודא שהכל כשורה. אחר כך בדק בסבלנות ובשיטתיות יחידה אחר יחידה. בכל פעם העלה מרכיב אחר בתוכנה כדי לבחון האם ממנו נובעת התקלה.

התפעלתי מההתמדה שלו, מכך שלא התייאש גם כשתוצאות עבודתו הצביעו על כך שנכשל. לאחר שלוש שעות הצליח לאתר את הבעיה ולתקן אותה.

כמעט מיותר להגיד שכלל לא עלתה על דעתו של הטכנאי המחשבה 'להאשים' את המחשב. הוא ידע שעומדים לרשותו שלל כלים רחב כדי להתמודד עם הבעיה, כלים שיסייעו לו לפתור את הבעיה.

נכון, בני אדם אינם רובוטים אבל חשיבה מאבחנת, דוגמת זו שעורכים רופאים, פסיכולוגים וגם מכונאים עשויה לעזור לפענח את המקרים הקשים.

לרוע המזל, לא תמיד אנחנו מצוידים ברצון, במוטיבציה ובזמן הפנוי כדי לבחון את כל הצירופים האפשריים שהיו עשויים לגרום לאירוע. קלי טען שתהליכי החשיבה של אנשים 'רגילים' אינם שיטתיים וכוללים שגיאות ייחוס. אין הכוונה בהכרח שהחשיבה הובילה לטעות ולתקלה. לפעמים המסקנה עצמה הגיונית וההחלטות שקיבלנו טובות, על אף שהתהליך כולו היה משובש ולא שיטתי.

אולי פשוט הגזמנו או המעטנו מהחשיבות שייחסנו לפרטים ולעובדות. יתרה מכך, לפעמים שיקולים לא-עניינים ורגשות עויינים של כעס ופחד חוסמים את הנכונות של הנוכחים להתבטא.

לפני הרבה שנים השתתפתי בישיבה אודות קשיי הקריאה של תלמיד בכיתה ב'. המורה (שהייתה 'מפורסמת' בכישורי הוראה גרועים ולשון בוטה) האשימה את ההורים שאינם שוכרים לבנם מורה פרטית. היא רמזה גם שלדעתה כישלונו בלימודים נובע מיכולתו הנמוכה (באבחון שערכתי לו הציון היה מעל הממוצע). כלל לא עלה על דעתה שהגורם העיקרי למכשלה היה טמון בה.

כל הנוכחים באותה ישיבה, ואני בתוכם, ידעו שההישגים של מרבית תלמידי כיתתה היו דלים בהשוואה לכיתה המקבילה, אבל איש לא הזכיר זאת כדי לא להסתכסך עימה. גם ההורים, שחששו מסגנונה הבוטה, העדיפו להחריש מחשש שהיא תתנקם בבנם. 

כדי שהשיחה תתנהל באפיקים הנכונים חיוני שתהיה דמות אחת שמגדירה את כללי השיחה, את החשיבות שבאיזון, את הכוונה להבין את הבעיות ולפתור אותן ולא להתחשבן. אותה דמות (המנהל, היועצת) תשמור על איזון  באיסוף המידע, על סיכום מאוזן של תיאור הדברים ועל חיפוש פתרונות בכל המישורים, לא רק במשפחה או רק בכיתה (ראה תיבה).

נקודת מוצא נוספת היא בהכרזה, כמו זו של טכנאי המחשבים שבא לתקן את המחשב שלי, שאיננו מתכוונים להרים ידיים, שננסה צעדים רבים כדי לקדם את התלמיד הכי רחוק שנוכל. 

ועוד הערה אחת ביחס למושגים שאנו משתמשים בהם: בואו נסלק מהשיח החינוכי שלנו את המילה 'כישלון'. נסתפק במלים יותר צנועות כמו 'תקלה' או 'טעות'. במרבית המקרים מוטב גם להוציא מהלקסיקון את ההסבר האישיותי, לא בגלל שהאישיות אינה תורמת להתנהגות אלא משום שעצם הייחוס הזה הופך את התיקון לקשה עד בלתי אפשרי.

אישיות נתפסת כגורם יציב מאוד שכמעט אינו משתנה במהלך החיים. אפילו הפסיכותרפיסטים שהתיימרו בעבר לשנות את הסכמות הפנימיות הגיעו למסקנה שהם אינם מסוגלים לחולל את הפלא הזה. לכן, כדי להשיג תוצאות מיטביות עדיף לגשת לסוגיה ללא שגיאות ייחוס

12/06/2020

0 responses on "כיצד למנוע שגיאות ייחוס במחקר"

Leave a Message

האימייל לא יוצג באתר.

© 2021 eliezeryariv.com . All rights reserved.