המוח הביישן

ל-פי הפסיכולוג ההתפתחותי ג'רום קגן ועמיתיו, עד שליש מהמבוגרים שמגדירים את עצמם ביישנים נולדים עם המזג שמביא אותם להיות כאלה. צוות המחקר שלו באוניברסיטת הרווארד הצליח לזהות ביישנות כבר אצל תינוקות רכים, זמן רב לפני שתנאי הסביבה מתחילים להשפיע עליהם.

במחקרי אורך שערך הביאו אמהות אל המעבדה שלו 400 תינוקות בני 4 חודשים. החוקרים הראו להם צעצוע מרתק, נתנו להם להריח סוג של אלכוהול והשמיעו קול מוקלט של שיחה אנושית. אחר כך הביאו שוב את התינוקות להמשך המחקר.
מתוך אין ספור שעות של תצפיות ושחזור של צילומי ווידאו, הצליחו קגן ועמיתיו להצביע מהן אותם סוגי התנהגות שמאפיינים תינוקות ביישנים.

בערך כ – 20 אחוז מהתינוקות הפגינו דפוס תגובה קיצוני וחרד אל אותם גירויים שכיחים שהושמעו להם (הצעצוע, הריח והקולות). החרדה של אותם תינוקות גברה כאשר הם פגשו באנשים בלתי מוכרים, חפצים ואירועים. אצל אותם תינוקות הייתה תגובה רגעית של עווית ברגליים ובידיים, הם נפנפו בזרועותיהם במרץ ובעטו ברגליהם ולפעמים גם התמתחו.

הם הראו גם סימנים של מצוקה בדמות של בכי רב לרוב בקול גבוה וצרכני שנבע ממנו מסר של תחושת חירום. בהמשך הם נצמדו אל הוריהם גם כאשר נתנה להם הזדמנות לשחק.

לעומתם, 40 אחוז מכל התינוקות הפגינו כלפי אותם גירויים תנועתיות בידיהם וברגליהם אבל לא הייתה בהם את אותה התפרצות וגם לא את הבכי החרד והלחוץ. כאשר אותם ילדים עם התנהגויות מתונות פורצים בבכי אין בו כל דבר מהמצוקה שהפגינו הילדים החרדים.

מחקרי מעבדה מראים שתינוקות עם תגובות קיצוניות הנם בעלי מערכת עצבים סימפטתית שמגיבה באופן חד, מערכת זו מווסתת לא רק את הפעילות של האיברים החיוניים, כולל הלב, אלא גם פועלת בתגובה לפחד. . עם מזג כזה, כמו מיתר דק ומתוח, אפילו רמזים של סכנה – אדם זר , סביבה חדשה – מולידים עוררות פיזיולוגית ועירנות של פחד וחרדה.

אחד המרכיבים הראשונים של תגובה זו הוא קצב לב מוגבר. באופן יוצא דופן מחקרים הראו שתינוקות עם תגובת יתר היה להם גם קצב גבוה של פעימות לב, דבר שניתן לאתר עוד לפני הלידה כאשר העובר עדיין ברחם.

בגיל 14 חודשים לתינוקות האלה יש שיעור מוגבר של האצה בקצב הלב גם בתגובה לאירועים שגרתיים למדי כמו טעם חמוץ. ארבע שנים מאוחר יותר מפגינים אותם ילדים סימנים נוספים של עוררות סימפתית – טמפרטורה יותר נמוכה באצבע האינדקס הימנית מאשר באצבע האינדקס השמאלית כאשר אותם ילדים צפו בסרטוני וידאו פרובוקטיביים.

בנוסף לכך נמדדו לאותם ילדים פעילות מוגברת של גלי מוח באונה הימנית קדמית, לעומתם ילדים בעלי תגובה נורמלית מפגינים יותר גלי מוח בחלק השמאלי של אותו איזור.

חרדה ומצוקה

ממחקרים נוספים מתברר שהחלק הימני של המוח מעורב יותר במצבים של חרדה ומצוקה.
כל התגובות האלה אצל תינוקות מצביעות על מגוון של סף תגובה שונה אצל תינוקות למצבים מעוררי רגשות. בכל אלה מעורב האמיגדלה אותו מרכז במוח, דמוי שקד אשר קשור לרגשות של פחד וחרדה.
משום כך אותה רגישות גבוהה מאוד מובילה את הילדים להמנע ממצבים של פחד וחרדה כגון פגישה עם אנשים זרים או המצאות בסביבה חדשה. כאשר הם נקלעים לסיטואציות כאלה, הופכת התנהגותם של ילדים אלה למעוכבת.

01/04/2020

0 responses on "המוח הביישן"

Leave a Message

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

© 2021 eliezeryariv.com . All rights reserved.
מעבר לסרגל הכלים