היכן לפרסם מחקר אקדמי?

P1030570 e1587671591573
פרופ' אליעזר יריב

שוק הספרים וכתבי העת המקצועיים בישראל הוא 'משק לשוני זעיר', כפי שמקובל לכנות זאת. ההיקף המצומצם של ערוצי פרסום כרוך בלא מעט תקלות ומחלות ילדות: כתבי העת מופיעים באופן לא סדיר, אחדים נסגרים לפתע לתקופות ממושכות, עורכים מתחלפים, בקיצור, זירה לא יציבה.

אם כך מה קיים? מאז שהחל תהליך האקדמיזציה של המכללות יש לכמה מהן כתב עת שפיט שמתפרסם אחת לשנה. זהו 'מגרש הבית' שלכם, מקום בו תתקבלו באהדה ובו כדאי להתחיל. את שאר כתבי העת בארץ בנושאי חינוך ניתן לספור על שתי ידיים:

חלקם שפיטים, תפוצתם מעטה, הם נושאים דגש אקדמי-מחקרי וקשה לפרסם בהם (דוגמת 'מגמות', 'דפים', 'הרבעון לעבודה סוציאלית חינוכית'). האחרים אינם שפיטים, פונים לקהל רחב של אנשי מקצוע ויותר קל ומהיר להתקבל בהם (למשל 'ירחון מכון מופת', פנים, 'הד החינוך', 'הד הגן'). יש כמובן ערוצים נוספים מודפסים ואלקטרוניים (למשל קו לחינוך).

אישית, אני סבור שראוי לגוון את הערוצים שאנו פונים אליהם. אבל ההמלצה העיקרית שלי, ואני מקווה שהיא לא תקנה לי אויבים בקרב אבירי השפה העברית, היא לפרסם בכתבי עת בחו"ל. המבחר הרבה יותר גדול, ההתמחות יותר ספציפית ולכן יותר קל להתקבל אליהם. אם ערכת מחקר פעולה על הוראת ביהביוריזם תמצא בקלות 2-3 כתבי עת על הוראת פסיכולוגיה.

אם חקרת תהליכי קבלת החלטות בהדרכה תמצאי 10 כתבי עת על הכשרת מורים. פרסום בחו"ל כרוך ביוקרה רבה ובקהל קוראים עצום (שמכם יכנס לכל מנועי החיפוש). ויש גם צד כלכלי – מאמרים באנגלית 'נחשבים' יותר לצורך קידום, ובדרגות הגבוהות גם לא תוכלו להתקדם בלעדיהם.

החיסרון העיקרי קשור לשפה. לאלו ששולטים באנגלית סבירה עד טובה כדאי להתחיל לכתוב בעצמם. זו אינה החלטה קלה אבל עם הזמן תרכשו מיומנות שתאיץ את התהליך ותאפשר לכם להפיק מאמרים ברמה גבוהה. אלה שאינם דוברי אנגלית יסתייעו במתרגם, רצוי כזה ששולט בכללי הכתיבה אקדמית. לנוכח העלות הגבוהה של התרגום היה רצוי שהמכללות ומכון מופ"ת יתנו יד לסייע.

איך להתמודד עם דחייה

כמה שבועות (או חודשים) לאחר ששלחתם את המאמר, אתם מקבלים במייל הודעה קצרה, מנוסחת באדיבות, אודות החלטת העורך. במקרה הטוב מצורפים נימוקים והמלצות שמאפשרים לכם לתקן ולשלוח לכתב עת אחר.

האמת, זו חוויה הרסנית, פוגעת, מתסכלת ומעציבה. לפני שלוש שנים, לאחר שקיבלתי ברצף כמה דחיות, התייאשתי ושקלתי לסגת ממחקר וכתיבה. הרגשתי שלמרות ההשקעה הרבה איני מצליח לפצח את הנוסחה כיצד להתקבל. מה שהציל את הקריירה האקדמית הקורסת שלי היה מייל נוסף שהגיע כעבור שבועיים.

בית ההוצאה לאור אמרלד, מהגדולים באירופה, זיכה מאמר שלי שהתפרסם באותה שנה (שגם הוא נדחה פעם אחת), בפרס 'מאמר השנה'. בנוסף לתחושת הגאווה למדתי שהודעת דחייה איננה בהכרח סימן לאיכות המאמר (אם אכן אתם מאמינים שהוא כתוב היטב), ועם קור רוח ניתן להביאו לדפוס.

מילות המפתח הן סבלנות והשקעה. או כפי שאמר זאת עורך של כתב עת מפורסם: 'אם לא קיבלתם דחייה, כנראה שאינכם כותבים מספיק'.

כיצד למקסם את הפרסום?

בשעה טובה. חיכיתם שבועות רבים וסופסוף נחתה בדואר חבילה עם כתב העת ובו המאמר שלכם. גאים ונרגשים אתם שבים ומתבוננים בו כמו בתינוק שזה עתה נולד. מזל טוב.

למרות שהתחושה היא שכעת אפשר לנוח, זה הזמן דווקא למקסם את התועלת מהפרסום. את השיטות הרבות לכך תוכלו לאתר, למשל, במדריך לחוקרים של בית ההוצאה לאור אמרלד. 

לסיכום, מחקר הוא תהליך אינטלקטואלי מרתק שמתאים ל'מיטיבי הלכת' שבאקדמיה. מחקר כרוך בהשקעה עצומה של התעדכנות וקריאה בלתי פוסקת, כושר ביצוע וארגון (השטח אינו מחכה לכם בזרועות פתוחות), שעות של כתיבה (ובעיקר מחיקה) ויכולת לספוג אכזבות

הפיצוי לתסכולים האלה עצום – הנאה שנובעת מפעולה יצירתית, חוויה של גילוי, תחושת הישג, יוקרה שנלווית לפרסום, וגם מימוש תפקידכם כאנשי אקדמיה. מחקר אינו מתאים לכל אחד, אבל אם אתם שוקלים ברצינות להתחיל, אל תהססו לקפוץ למים הקרים.

12/06/2020

0 responses on "היכן לפרסם מחקר אקדמי?"

Leave a Message

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

© 2021 eliezeryariv.com . All rights reserved.
מעבר לסרגל הכלים