הגננת כ'שאמאנית' וכרופאה

גזר הקסמים הוא דוגמה קטנה של כלי טיפולי. מדוע זה עבד? ראשית משום שהגזר היה למתנה
אישית, לא שגרתית אותו הביאה הגננת לילד. הנתינה עודדה את הילד לגמול בהתנהגות נאותה.

 

הגננת מנצלת את מעמדה המיוחד בעיני הילדים ובהדרגה רבים מהם החלו לקנא באופיר וביקשו שגם
להם תביא גזר. אבל הפולחן הזה מתקשר לחוויה יותר ראשונית. כאשר תינוק לומד ללכת, נופל,
מקבל מכה ופורץ בבכי אימא ממהרת לחבק, נותנת נשיקה בברך הפגועה ולוחשת בפנים מפיקות
בטחון: "תראה, זה מיד יעבור לך!" זוהי אולי החוויה הראשונה של תהליך הריפוי. לאימא יש כוחות-
קסם שבעזרתם היא מפיגה את הכאב. במשמעות הרחבה יותר ייחוס כוחות על טבעיים לגזר הופך
את הגננת למספרת בעלת כוחות מיוחדים.

בטיפול חשוב לא רק מהן הדרכים והאמצעים

(כגון אמפטיה) אלא גם מיהו המטפל ומהן תכונותיו. שחר (2001) מביאה דוגמה שבה ל'רופא האליל'
'והשמאן'יש כוחות מאגיים. בתרבויות הקדומות היה השמאן אדם שהביא אל השבט סיפורים אשר
בעזרתם סייע לה לקיים דיאלוג עם החוויה פנימית.

השמאן התאים את האלמנטים הפולחניים
והסמליים לבעיה מסוימת. לעתים קרובות הוא עורך אירוע דרמטי ומפעיל כוחות המפריעים ל'מטופל'
כך שתינתן לו הזדמנות להתעמת ישירות עם מתחים החבויים ולסלקם. לטקס הזה קווי דמיון עם
הטיפול הפסיכולוגי.

ניתן להשוות את התהליך המתודולוגי הזה ל"העברה"שבו המטופל מאתר במטפל,
באופן בלתי מודע, תכונות של הורה או אדם המהווה מקור לקונפליקט. השמאן מנסה
למצוא משמעות וסדר בתוך שטף ההתנסות. הוא מסוגל לעסוק ב"תהליך הראשוני"
ולחזור להתנהגות נשלטת יותר (שחר, 2001, עמ'23).

הטקס שעורכת הגננת, התאמת הסיפור (תכונותיו המיוחדות של הירק) ל'בעיה של הילד'(מרפא
להפרעות התנהגות), היכולת להתייחס לקונפליקטים עמוקים ו'ראשוניים'(מתקופת הינקות והילדות
המוקדמת), ובמיוחד התוצאה החיובית (הסיפור שהפך את הילד לטוב וממושמע) הופכים את הגננת
לשמאנית מודרנית. תפקיד השמאן הוא באינטגרציה בין הגוף, התודעה, הרוח והאמנות. ישנן לא מעט
גננות שמסוגלות להלך קסמים על הילדים ולהחיות את הכוחות האלה.

במציאות המודרנית נעלמה דמותו של השמאן מספר הסיפורים, נשבר כוחו ותפקידיו נחלקים כיום בין
קבוצות מקצועיות שונות – פסיכותרפיסטים, אומנים, כמרים ורופאים. מבין כל המקצועות, תפקידו
המוכר של הרופא מאפשר לנו להבין טוב יותר סוד כוח הריפוי.

הרופא מסביר לנו ממה אנו סובלים

(סיפור אודות המחלה שמעניק לנו תחושה של הבנה וגם שליטה), הוא נעזר במלים מיוחדות
ומקצועיות שנשמעות כמו לחש מבטיח-טוב, נותן תרופה תוך הבעת ביטחון (סוגסטיה) שהנה בקרוב
המחלה תעלם.

האמונה שלנו בכישוריו, בידיעותיו, לפעמים באישיותו נוסכים ביטחון רב הדומה קצת
לפעוט שנרגע לאחר שאימא נישקה את הברך הכואבת. גם לגננות יש "פטנטים"רבים כיצד לעודד,
להרגיע, לנחם ולרפא ילדם שנפגעו או סובלים מצוקה גופנית או רגשית.
בעצם ישנם לא מעט קווי דמיון בין "גזר הקסמים"לבין תרופות שרופאים נותנים. שניהם מוחשיים, את
שניהם בולעים ויש להם השפעה של ממש על הגוף ועל הבריאות. לגזר וגם לתרופה יש טעם (לא תמיד מתוק וטעים).

בעצם שניהם חיוניים לקיום, המזון תמיד והתרופה בשעת מחלה. תשדירי
פרסומת רבים מנצלים מידע רפואי כדי להמליץ על סוגי מזון (היוגורט הפרוביוטי עם 'החיידקים
הידידותיים'). לכן כשהגננת הגישה את הגזר וסיפרה על ה"ויטמינים"היא הצליחה להפוך את פרוסות
הירק הכתום לבעל כוחות של ריפוי וחיוניות.

כדאי שהסיפור הבידיוני יוגש בחמימות, ברוך אמהי. על הגננת לזכור שאין היא רופאה וגם לא קוסמת
או 'מכשפה'. עליה להביא את המטפורה כהזדמנות, כדרך לסייע בבחירה של כיוון התנהגות חדש.
כולנו זוכרים בלא חמדה את הכלל הישן שאסור לשתות מים לאחר אכילת פירות. רק מהאזהרה הזו
חיכינו לכאבי הבטן (שלא הגיעו). מוטב להימנע מאזהרות והפחדות.

תה נענע – שיקוי קסמים

יותם בן חמש, בעל כישורים קוגניטיביים טובים. הוריו התגרשו כשהיה בן שלוש. היום הוא מתקשה
להתרכז בפעילות יחידנית שנערכת ליד השולחן. הוא מתרוצץ בגן ומבקש את נפשו לצאת לחצר, אל
החופש. כמו חיה כלואה שזקוקה למרחבים כך גם הוא שואף אל החופש. הוא נהג להוריד את בגדיו
וסוחף אחריו, בכוח קיסמו האישי, את שאר הבנים.

גננת: יותם, מה שעתך שנכין שיקוי קסמים. נקטוף עלי נענע מהגינה.
יותם: אני רוצה לגזור את העלים (ניגש וגוזר).
גננת: נשטוף ונבדוק בעזרת מגדלת אולי יש זוחלים על העלים.
יותם שוטף ובודק האם העלים נקיים מחרקים).
הגננת מפזרת מלח על העלים וביחד הם שוטפים אותם.

אחר כך הגננת חולטת מים חמים על העלים ואז כשרואים בכוס השקופה את המשקה הירוק
יודעים שהתה מוכן. אחר כך הגננת מוסיפה סוכר או דבש עם כמה עלי גירניום וביחד הם
בוחשים במרץ "כדי שהמשקה יצטנן"(עוד דרך "להרוויח זמן"כדי שגם הילד ייצטנן).
כעת כשהתה מוכן יותם והגננת מקישים כוסות ושותים לחיים.
גננת: כעת תלך למראה ותראה כמה שהפנים שלך יפות.
יותם: באמת התה עשה לי טוב.

שיקוי הנענע עמד על השיש במטבח ויותם בא והזכיר לגננת שזה הזמן 'לקרר את המנוע'בעצם אין
חדש תחת השמש. תקראו לזה 'תרופות סבתא'. שיהיה. בין הגננת ויותם נוצר סימן מוסכם, קוד –
השיקוי הסודי. לאחר שבוע, כשהילדים התחממו בחצר, על סף של כעס ומכות, הגננת שלחה את
יותם להציע להם את שיקוי הנענע ומאז יותם היה אחראי לגינה, להשקות את הצמחים ולשמור על
ניקיונה.

02/04/2020

0 responses on "הגננת כ'שאמאנית' וכרופאה"

Leave a Message

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

© 2021 eliezeryariv.com . All rights reserved.
מעבר לסרגל הכלים