האם עונשים בבית הספר מועילים?

לפני כמה שנים  ערכתי סקר בבית-ספר תיכון שעבדתי בו. ביקשתי לברר שתי שאלות: האם העונשים שהמורים השתמשו באותו מוסד אכן יעילים, כלומר מפחיתים את ההתנהגות הבלתי רצויה והאם יש הבדל כיצד המורים לתלמידים מתייחסים לאותם עונשים.

לשם כך הכנתי רשימה של שנים עשר סוגי עונשים שכיחים, כגון הוצאה מהכיתה, השעיה וכו'. ביקשתי מהמורים והתלמידים מכיתות ז' ועד י"א לדרג אותם על פי מידת היעילות שלהם. התוצאות הראו שמקצת העונשים נחשבו יעילים למדי, במיוחד אלה שהיו כרוכים בשיחה עם המנהל.

זה היה ממצא מפתיע כי המנהל היה דמות חביבה ורכה למדי, רחוקה מהדימוי המפחיד. ובכל זאת בשיחות עמו הוא הצליח להשפיע על התלמידים לשפר את התנהגותם. גם הזמנת הורים לבית הספר זכתה לדירוג גבוה של יעילות, אולי משום שעצם ההזמנה החצינה את הבעיה מעבר לכותלי בית הספר והייתה כרוכה בלא מעט בושה לתלמיד. לכמה סנקציות, גם כאלה שמקובלות מאד בבתי-הספר שלנו, הסתמנה יעילות בינונית בלבד, למשל השעיה, מכתב להורים ומניעת יציאה לטיול. והיו גם עונשים שזכו כנראה ליחס מזלזל (הוצאה מהכיתה, כתיבה חוזרת של משפט מסוים).

הממצא המסקרן ביותר הראה שלדעת התלמידים התועלת שבענישה הייתה נמוכה מזו שהמורים ייחסו לה. מדוע התלמידים היו יותר ספקנים ביחס לתגובות המורים? אולי משום שממקומם מאחורי השולחן הם רואים את ההתרחשות בכיתה, מזהים מי נלחץ ומי מגיב באדישות, מתי התלמידים אכן חוששים מתגובת המורה ומתי האיומים שלו הם סתם דחליל שאינו מטיל מורא על הציפורים שבאות לנקר מהצמחים.

למה תלמידים מפסיקים לפחד מעונשים?

התופעה הדחלילית הזו מתרחשת כאשר המורים עצמם אינם בטוחים כיצד להגיב וחוששים שאכיפה נוקשה מדי של החוקים שהם עצמם קבעו תדרדר את היחסים בכיתה ותפגע בדימוי שלהם בעיני התלמידים. במאמר שכותרתו "מאיימים ולא מקיימים" בחנו דורית טובין ונעם ליס מאוניברסיטת בן גוריון כיצד מורים הגיבו להתעלמות של התלמידים מהוראותיהם. בניתוח תצפיות של 13 "אירועי משמעת" שהתרחשו בבתי ספר יסודיים התברר שברוב המקרים המורים לא מתעקשים לאכוף את הכללים.

באחד המקרים מורה בכיתה ג הגיעה כעוסה לאחר ששמעה תלונות ממורים אחרים על כיתתה: "טוב, אני לצערי שמעתי לא מעט שיחות טלפון, אבל כמו שאתם רואים… וילד שלא יתנהג בהתאם לא ילמד!". המורה מגיבה לבעיות בכיתה, מציגה את הכלל (הרחקה מלימודים), אך אינה ממשיכה בבירור ואיננה דואגת לאכוף את הכלל על האשמים. החוקרים מציינים שבפועל האיום לא מומש ובעיות המשמעת בכיתה נמשכו.

עונשים שדווקא מגבירים את חוסר המשמעת

וישנם סוגי ענישה שבתנאים מסוימים לא רק שאינם פותרים את הבעיה, הם אפילו מחריפים אותה. במחקר שבדק בארצות הברית את השפעה של השעיה על שכיחות המקרים בהם התלמיד מופנה לטיפול בבעיות התנהגות התברר שקבוצת התלמידים שכלל לא הושעתה וגם אלה שהושעו פעם אחת או פעמים בסמסטר סתיו בלבד התנהגו כהלכה כמעט לכל אורך השנה. לעומתם אלה שהושעו בשני הסמסטרים (סתיו + אביב) התאפיינו כתלמידים פרועים, רובם היפראקטיביים. החוקרים מסכמים את הממצאים בהשערה העגומה שהשעיה לתלמידים כאלה שישמשה כחיזוק להתנהגות יותר מאשר כטיפול מונע. הסילוק מבית הספר אפשר להם להסתלק מהמקום שלא אהבו ולא הצליחו וגם הזדמנות לרכוש אהדה ותשומת לב בקרב חבריהם

27/03/2020

0 responses on "האם עונשים בבית הספר מועילים?"

Leave a Message

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

© 2021 eliezeryariv.com . All rights reserved.
מעבר לסרגל הכלים