האם בית ספר זקוק לספר חוקים?

בכל מדינה מתוקנת יש חוקה, או לפחות ספר חוקים המגדיר את מערכת היחסים שבין המדינה לבין האזרח. ספר החוקים לא נועד מעצם טיבו להגביל בני אדם, אלא לוודא שאחדים אינם לוקחים לעצמם זכויות על חשבון אחרים או פוגעים בהם. אין ספק שחוקים וכללים מהווים את תשתית-הסדר שבלעדיה לא ניתן לקיים מדינה.

החסרונות של כללים וחוקים

נהלים והכללים יש חשיבות גם לניהול הכיתה, אבל יש להם חסרונות רבים שמקשים על מילויים:

ראשית, בשונה למשל מאכיפה של נסיעה מהירה בכביש, התנהגויות רבות נמצאות בתחום האפור ומורים מתקשים להחליט האם התלמידים הפרו את הנהלים. שנית, חוקים מגבילים את תחושת החופש ומעוררים התנגדות. שלישית, ריבוי של כללים משרה אווירה מנוכרת וחששות של התלמידים לעבור עליהם בשוגג.

רביעית, ריבוי נהלים מקשה על זכירתם. החקיקה והניסיון לאכוף אותם כרוך במעשי התחמקות. הדוגמה הנפוצה ביותר היא זו של העתקה במבחנים. פעולות אכיפה גוזלות משאבים רבים וכרוכות, לא פעם גם בסכסוכים ובענישה, למשל בהחרמת טלפון שצלצל בכיתה. הענישה מעוררת רגשות זעם אצל התלמיד ומעירה את ההורים שנזעקים להגן על שלומו ורכושו הפרטי. מורים מודעים לכך שמקצת הכללים נשכחים ונחוץ להזכיר אותם ולהתעקש על אכיפתם וכך הם נאלצים להפוך בעל כורכם ל"שוטרים" ול"שופטים", תפקיד שגם המורים עצמם משתדלים להתחמק ממנו.

לא רק התקנות של משרד החינוך מחייבות בתי ספר להתקין תקנון. נדמה שהמוסדות עצמם נחפזים לתקן תקנונים כתגובת נגד בכל פעם שרמת המשמעת מתערערת. זהו מעין רפלקס מותנה,  תרופת פלא שאמורה להחזיר את המשמעת. לרוע המזל קשה לשנות התנהגות, במיוחד כזו שכבר השתרשה ויש לה נסיבות וגורמים שמחזקים אותה. בספר 'שקט בכיתה בבקשה!" הצגתי את היתרונות והחסרונות של התקנון.

 

 

יתרונות

 

חסרונות ומכשלות

 

תקנון מבהיר את הכללים, מגדיר אמות מידה מה מותר ובעיקר מה אסור.

 

לא כל התנהגות אנושית ניתן להגדיר בתקנון. נשארים הרבה מאד שטחים אפורים בהם נחוץ יותר שכל ישר מאשר כללים רשמיים.

 

לתהליך פיתוח התקנון חשיבות חינוכית גדולה.

 

תקנון, במיוחד עם סנקציות עלול ליצור אווירה מנוכרת ביחסים בין התלמידים למורים

 

תקנונים רבים, במיוחד בבתי ספר תיכוניים, עוסקים בנושאים הקשורים למבחנים וציונים. בתחומים אלה התקנונים אכן מסייעים ליישם גישה שוויונית ולפתור מחלוקות.

 

בתום פיתוח התקנון ממעטים לעסוק בו והוא הופך בהדרגה לאות מתה.

   

רוב התקנונים אינם כוללים מנגנונים שאמורים לאכוף אותם (כגון בית משפט במדינה או ועדת משמעת בבית הספר). כתוצאה מכך הטיפול אינו אחיד, הגיוני ושוויוני.

חוקים ועונשים

רוב החוקים שהכנסת מחוקקת כוללים גם סנקציות שנועדו להרתיע את אלה ששוקלים להפר את אותם ולהעניש את העבריינים. האכיפה במדינה שלנו מתבצעת באמצעות המשטרה, הפרקליטות, בתי המשפט ובתי הסוהר.

אם תקנון בית הספר דומה לספר החוקים? האם היינו רוצים שבבית הספר תופעל מערכת אכיפה עם פרקליטות ובתי משפט? מורים ומנהלים נאלצים לפעמים לחקור אירועים משמעתיים, לטפל באלימות קשה, להשעות תלמידים שהשחיתו רכוש. תפקידי השיטור האלה הם חלק בלתי נמנע מעבודתם. גם מצבים כמו שיפוטיים בהם מורים עורכים בירור עם תלמידים, מביאים עדים ו'גוזרים' את עונשם של הילדים מתרחשים לפעמים בכיתה.

אבל בשונה ממערכת המשפט, בית הספר מתמקד בחינוך ובטיפול, כלומר בשינוי התנהגות וסיוע לילדים הפוגעים וגם לקורבנותיהם. 'סדר הדין' בבית הספר חופשי, לא פורמלי וגמיש. בשונה מבית המשפט, המורים אינם עוסקים כמעט בתיעוד מקרים ובאיסוף ראיות. הם מטפלים במקרה על פי השכל הישר ולא על פי תקנות וחוקים.

האם רצוי להצמיד סנקציות לכללים בתקנון?

איום בעונש נועד להרתיע, ואכן רוב האזרחים נוהגים לעצור ברמזור אדום ולתת זכות קדימה לרכב הבא מימין. אבל התרבות הישראלית מייצגת הוויה של חוסר היענות לסמכות: חוקים שאינם נאכפים על ידי המדינה, הבטחות פוליטיות שמופרות ועבירות שמבצעים אנשי ציבור בכירים. ההתרחשויות האלה מחלחלות לתוך התרבות הבית-ספרית ומקבלות ביטוי בהתנהגותם של התלמידים וגם של המורים.

מחקר של פרופ' עפרה מייזלס (2005) מצא שילדים ומתבגרים קולטים במשפחותיהם את הציפייה האנרכיסטית של הוריהם שלא יתנהגו באופן מוסרי ולא יצייתו לחוקים שפוגעים בחופש או בזכויות שלהם. התשדורות מההורים הן לרוב סמויות למחצה, כאשר ה"אימון" לאי-ציות נוגע בשאלות מורכבות: כיצד לא לציית לסמכות מבלי להיענש, כיצד לרמות בלי להיחשב שקרן, כיצד לעקוף את החוק והנוהל מבלי להיתפס, וכיצד להצליח בלי להתאמץ.

העיקרון המרכזי לדעתה הוא כיצד "להסתדר" בחברה הישראלית שבה חוק איננו חוק ונוהל איננו נוהל. מחקר נוסף שערכו דורית טובין ויונתן ליס מאוניברסיטת בן גוריון ממחיש שגם המורים, שאחראים על קביעת הכללים ואכיפתם, אינם מממשים את איומיהם מחלישים את סמכותם. המסקנה היא שהצמדת סנקציות לתקנון רצויה בתנאי אחד – שהמורים יאכפו אותן בנחישות, ללא משוא פנים וללא חשש.

27/03/2020

0 responses on "האם בית ספר זקוק לספר חוקים?"

Leave a Message

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

© 2021 eliezeryariv.com . All rights reserved.
מעבר לסרגל הכלים