ביישנות כעניין תרבותי

היבטים ביולוגים וגם תולדות היחסים עם אנשים אחרים אינם הגורם היחיד להמצאות ביישנות. זהו גם עניין תרבותי. למרות שמדובר בתופעה אוניברסלית, אנשים חווים  אותה באופן שונה בתרבויות שונות.

כבר במחקרו הראשון על ביישנות מצא פיל זימברדו שסטודנטים יפאנים וטייוואנים דיווחו בעקביות על הרמה הגבוהה ביותר של ביישנות. לעומתם הסטודנטים היהודים דיווחו על הכי מעט מהתבלין האישיותי הזה. בעקבות הממצאים האלה ערך זימברדו מחקר מקיף ביפן, ישראל וטיוואן כדי לבדוק כיצד חיים סטודנטים.

הבדל המחקרים הבין תרבותיים

אותם מחקרים בין תרבותיים, כך התברר, הצביעו על הבדלים גדולים עוד יותר מאשר הסקר האמריקאי. בישראל רק 30 אחוז מהאנשים הצעירים דיווחו שהם ביישנים, לעומת 60 אחוז ביפן וטייוואן.

משיחות שערך עם עמיתים למקצוע ועם הורים הפיק זימברדו תובנות חדשניות אודות האופן בו מעצבת התרבות את ההתנהגות בדרך כלל וכיצד מתבטאים השורשים התרבותיים בביישנות עצמה. המפתח לכך הוא באופן שבו הורים מייחסים אשמה או שבח לביצועים של ילדיהם; את מי מאשימים כאשר הילד מנסה ונכשל; מי זוכה בקרדיט כאשר הילד מנסה ומצליח.

ביפן, אם הילד מנסה ומצליח ההורים הם אלה שקוטפים את פירות התהילה. יחד עמם מתבשמים מההצלחה גם הסבים והסבתות, המורים, המאמנים, אפילו בודהה. רק אם נותרו שאריות בצלחת זוכה הילד להתברך במעשיו. אבל אם חלילה הוא מנסה ונכשל, הילד הוא האחראי הבלעדי לכשלונו ואין הוא יכול להאשים בכך איש. כתוצאה מכך ילדים לומדים להאמין שלעולם לא יוכלו באמת להצליח. לכן הנורמה התרבותית היא להמנע מכל מעשה שיבליט אותם. ביטוי לכך מצוי באמרה היפנית שאת המסמר הבולט צריך להנמיך.

התוצר התרבותי של דפוס זה הינו סגנון של יחסים בין אישיים בפרופיל נמוך. מרבית הילדים הם לרוב צנועים ושקטים, הם ממעטים לעשות דברים שיסבו את תשומת הלב אליהם, רק לעיתים רחוקות הם מבטאים את דעתם בפומבי, בציבור, מתוך חשש שאחרים יתבוננו בהם.

בישראל סגנון הייחוס הפוך

ילד בישראל שמנסה ומצליח זוכה למחמאות, ללא קשר לתוצאות מעשיו. יש ביטוי אידי 'קוועיל' אותו עד כמה שפירושו להפגין גאווה כלפי חוץ . אם ילד מנסה לבנות עפיפון אנשים ישבחו אותו עד כמה היצירה נהדרת. אם העפיפון לא מתרומם יאשימו ההורים את הרוח. אם הילד מתחרה נגד אחרים ונכשל יאשימו ההורים את המאמן שלא ידע כיצד להכין את בנם.

מובן שבאווירה כל כך תומכת הילד חש שלכשלון אין כמעט מחיר אשר עליו לשלם ולכן הוא מוכן לקחת סיכונים יותר בקלות וברצון. ילדים שניחנו במערכת אמונות כזו עשויים גם לפתח חוצפה, אותו סוג של עזות מצח ונכונות לקחת סיכונים גם כאשר הוא אינו ניחן בכשרונות הדרושים לכך. ילדים ואנשים כאלה גם יטו יותר להביע את דעתם בפומבי או להזמין במסיבה מישהי לרקוד בלי להיות מוטרד מדי מאפשרות של סירוב.

תווית תרבותית

ביישנות היא אפוא תכונה יחסית אשר מודבקת עליה תווית תרבותית , לדוגמא יש סיכוי טוב שישראלים ביישנים לא יוגדרו ככאלה ביפן , לדוגמא : ננסי שניידמן בחנה התנהגות של תינוקות בני 4 חודשים באירלנד ובארצות הברית , היא לא מצאה כל הבדלים במידת התגובתיות של התינוקות . אבל כשבחנה את הילדים האלה בגיל 5 , אלה שנולדו באירלנד דיברו בקול פחות רם מאשר הילדים האמריקאים .

לדעתה ההבדל קשור לציפיות התרבותיות שמחלחלות אל האופן בו מגדלים ילדים .בהשוואה לסטנדרטים האמריקיאם הילד האירי עשוי להיחשב כביישן אבל במושגים מקומיים , באירלנד הילדים אינם מוגדרים ככאלה . באותו אופן הילדים האמריקאים עלולים להיחשב במושגים אירים כצעקניים ובוטים. בתרבות שבה יש דגש חזק על ערכים של מנהיגות , אסרטיביות , דומיננטיות , עצמאות ולקיחת סיכונים ביישנות בוודאי תזכה לכינויי גנאי

בתרבות כזו האנשים המצליחים הם אלה שמסבים את תשומת לב הציבור אליהם וחשים נוח כאשר הזרקורים מופנים אליהם . הביישנים לעומת זאת פוחדים יותר מכל לעמוד במרכז ומשום כך ילדים ביישנים בבית הספר היסודי עלולים שלא לבקש עזרה . בבית הספר התיכון הם ימנעו מלשאול שאלה בכתה .

בבגרותם עובדים ביישנים ימנעו ממתן הרצאה או הסבר פומבי שעשוי לקדם אותם . בכל המקרים האלה ביישנות מפחיתה את היכולת לזכות בתשומת הלב של אחרים שיעריכו את מעשינו ויסייעו לנו להצליח .

בתרבות שבה כל אחד מזדהה עם המנצחים ביישנים נכנסים אל המירוץ כשרגליהם קשורות . כושר מילולי גבוה מהווה תכונה חיונית להצלחה בעבודה , זהו הכשרון למכור את עצמך את השירותים שלך את החברה שבה אתה עובד , כל אלה כישורים חיוניים להצלחה בעסקים. העובדים הביישנים עושים את כל העבדות שמאחורי הקלעים, ואפילו בהצלחה וכישרון אבל בודאי אינם זוכים למשכורות השמנות של אלה הנמצאים בקידמת הבמה.

02/04/2020

0 responses on "ביישנות כעניין תרבותי"

Leave a Message

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

© 2021 eliezeryariv.com . All rights reserved.
מעבר לסרגל הכלים