אינטליגנציות מרובות בגן ובמשפחה

הורים רבים לילדי הגן מצפים מהגננת שתכשיר את בנם או בתם לבית הספר. לעתים קרובות לובש הלחץ הזה שאלות בנוסח מה מלמדים בגן? אילו דפי משימות נמצאים בתאו של הילד? אילו לומדות מחשב משרתות את המטרה הזו. הם טורחים אף לספר עד כמה הילד כבר מתקדם ברכישת מיומנויות שכה נחוצות לכיתה א' (כגון כתיבת שמו והיכרות עם מספרים). זאת ועוד, בשנים האחרונות נפתחים גנים פרטיים וגם גנים ציבוריים עם דגש הישגי מובהק, כגון גן מדעי, מוסיקלי ועוד .

חשוב שגננות יעדכנו את ההורים ביחס להתפתחויות בתחום החינוך והפסיכולוגיה (לדעתנו הגננת צריכה להיות מקור לא אכזב של ידע פדגוגי מעודכן), לעודד הורים לפתח כישורים רבים של ילדם במקום להתמקד אך ורק במיומנויות שנדרשות לבית הספר (זוהי כמובן ההתייחסות לילד "השלם"ומטרה נוספת הייתה להסביר להורים את מתכנות העבודה של הגננת, כידוע הורים רבים מכירים את הגן רק במפגש החטוף שנערך בסוף יום לימודים.

יתרה מכך, בשנים האחרונות עולה שהרכישה של מיומנויות רגשיות וחברתיות משחקת תפקיד משמעותי מאד בהצלחה עתידית של ילדים.  וככל שבתי הספר הופכים ל'בתי חרושת לציונים' גוברת חשיבותה היחסית של הגננת כזו שמקנה כלים לחיים

אינטליגנציות מרובות

בשנים האחרונות הולך ומתברר שמושג האינטליגנציה, כפי שנחקר ונמדד במאה שעברה
הנו מורכב מתחומים רבים שלא הודגשו עד כה (Ceci, 2001) . האינטליגנציה הרגשית של גולמן (1995), האינטליגנציה המעשית והעיונית של סטרנברג ותיאוריית האינטליגנציות המרובות של הווארד גארדנר (1996) חוללו מהפכה בתפיסה המקובלת.

הוא הביא הראיות לכך שהאינטליגנציה האנושית אינה ישות שכלית אחידה אלא צירוף של מספר אינטליגנציות מרובת בעלות מיקום מובחן במוח ומנגנונים ייחודיים של עיבוד מידע.

הווארד גארדנר הוא ממנהלי פרויקט זירו חינוך הארוורד ופרופסור לנוירולוגיה בבית-הספר לרפואה של אוניברסיטת בוסטון. במחקרו הוא טען שישנן שבעה תחומי משכל:
אינטליגנציה מוסיקלית, תנועתית גופנית, לוגית-מתמטית, לשונית, מרחבית, בין אישית ואינטליגנציה תוך אישית. במהלך השנים האחרונות זיהה גארדנר סוגים נוספים של אינטליגנציות ומספרן הגיע לעשר.

אינטליגנציה מוסיקלית

כושר אוניברסלי שמתפתח כבר בילדות המוקדמת למקצב ולמנגינות. המוסיקה התפתח מראשית הציוויליזציה. במפגש שנערך פעם עם המלחין, חתן פרס ישראל יחזקאל בראון הוא סיפר על חוויות ילדות שלו כאשר שמע את הכובסות התימניות ששרו בעת עבודתן (לימים הוא שילב זאת כמוטיבים מזרחיים ביצירותיו), את יללות התנים, את שירי הערש. גיל הגן לדעתו הוא מהותי ביותר לפתח את האהבה למוסיקה.

לפעמים הוראת המוסיקה סובלת מאותן מחלות שמתגלות גם בבית הספר – תכנית לימודים נוקשה ומובנית במקום לתת לילד לפתח את כישוריו בעצמו ומתוכו. משום שהמוסיקה היא אומנות יש לאפשר לילד להאזין ולהתנועע בצורה חופשית ובליווי אביזרים (מטפחות, כלי הקשה, גומיות, חישוקים, סרטים, צדפים, מכסים).לא כל ילד בן ארבע יגלה את הכשרונות שגילה בגיל זה הכנר יהודי מנוחין, אבל חשוב לפתח את הטעם וההבנה המוסיקלית כבר מגיל צעיר.

אינטליגנציה תנועתית גופנית –

כל דבר שקורה לאדם מרגע היוולדו נלמד באמצעות הגוף. כל מושגי היחס, החושים, הנגישות, אומדן כמויות, הגובה האורך מתחילים באמצעות המישוש וההיכרות הפיזית עם אותם מושגים. לדוגמה ילדם מכירים את מושג העומק כשהם מתוודעים אליו בארגז החול. הביטחון העצמי נמדד במידה רבה על פי תחושת השליטה של הילד בגופו. לדוגמה, היכולת לטפס על עץ, הזריזות במשחקי תופסת, הריצה,וההליכה מקנות תחושת יכולת והישג.

מול הגן שלנו ישנו אזור הררי שהטיפוס על אחת משלוחותיו מהווה עבור הילדים "מסע כומתה" וכאשר התיישבנו לצפות מלמעלה על הגן, הילדים מאד התפעלו (למרות המאמץ הרב שהשקיעו). אינטיליגציה גופנית איננה נוצרת מכך שמבקשים מהילד לרוץ. נחוץ להסביר את הפעולות וגם להגביר בהדרגה את הדרישות מהילד כדי שילמד את גבולות יכולתו. ישנם ספורטאים שכבר בגיל צעיר התגלו כשרונותיהם. יש לטפח זאת אבל לא להעמיס על הילד ציפיות לא מציאותיות שיביאו לחרדה ועומס נפשי.

אינטליגנציה לוגית מתמטית –

זהו התהליך של פתרון הבעיות, של "החשיבה המדעית". כבר מגיל צעיר ילדים מנסים להבין את העולם סביבם, הם עדים לתופעות טבע שונות כגון כוח הכובד, הם לומדים את תכנותיהם של חומרים כגון המים והחול. ילדים לומדים את אומדן הכמויות – כמה כיסאות לכמה ילדים, הם נשקלים, מתוודעים לגובהם (כולל המספרים שמסמלים אותם). דוגמה נוספת היא הבנייה בקוביות החלולות שבעזרתן לומדים ילדים את חוקי ההנדסה (למשל שהבסיס חייב להיות רחב מהתקרה). העיסוק במים מזמן הכירות עם תכנות של נפח, ציפה, שקיפות ותכונת של אור רטיבות ועוד. פינות החול והמים מאוד אהובות על הילדים.

אינטליגנציה לשונית –

אלו היכולות של הילד לבטא את עצמו באמצעות סמלים לשונים מילוליים. ילדים רוכשים את שפת אמם במהירות עצומה ומתוודעים מדי יום למלים חדשות. זהו האתגר עבור הגננת להעשיר את אוצר המילים, לא לחשוש להשתמש בשפה "גבוהה". למשל כדאי לבחור במלים ולדון במשמעותם. למשל המילים "מותר", "אסור", "עצמאות", "אחריות", "חייב", "זכות". המלים מסמלות מוסכמות חברתיות ודרכן הילדים מתוודעים לכללי התנהגות.

אינטליגנציה מרחבית –

זוהי היכולת של הילד להתמצא בתוך החלל בו הוא נמצא, לאתר את הכיוונים והיחסים בין עצמים וגם לפעול בתוכם. התמצאות במרחב מתחילה מתפיסת הגוף ובהדרגה כוללת גם חפצים קרובים (שולחן, כיסא) ואף רחוקים (בניינים, עצים, גרמי השמיים). ילדים, כמו מהנדסים שמתבקשים לבנות בניין על-פי נתונים שקיבל, מבלים זמן רב בבנייה ובהנאה. החפצים גם עשויים לשמש תפאורה רבת השראה להצגות של ילדים. בגנים רבים מאפשרים לילדים להשתמש בחלל הגן כדי לבנות. מאידך, יש גננות אשר מעדיפות מטעמים של סדר ושמירה על רכוש שלא להזיז רהיטים וגם ממחישות שכך הדבר גם במקומות אחרים ("נכון שגם אצלכם בבית לא מזיזים רהיטים?").

אינטליגנציה בין-אישית –

זוהי ההבנה של אחרים, של מניעיהם, הרגשותיהם, האופן בו ניתן לתקשר אתם ולפתח מערכות יחסים מוצלחות. מיומנויות בין אישיות הן חוליה חשובה אך מוזנחת. אנו משקיעים הרבה בהיבטים חומרים ופחות מדי בפיתוח של מיומנויות חברתיות כגון הקשבה, כללי התנהגות ומשחק.

נדמה שמגיל צעיר נותנים לכוח ולתוקפנות להשתלט ורק כשהנזקים מתגלים לעין עוברים לפעולות שיקום בעזרת אנשי מקצוע. זהו תחום שלדעתנו אין מכשירים אליו די הצורך עובדי הוראה, לדוגמה, כיצד לקיים שיחת משמעת עם ילד כדי להביאו לקחת אחריות להתנהגותו, כיצד לפתור את הבעיה במקום להעניש (יריב, 1996).

אינטליגנציה תוך-אישית –

זוהי המיומנות של הילד להיות "מחובר לעצמו", להבין את רגשותיו ומניעיו ולבטא אותם באופן כן ופתוח. אלה ילדים עם שפה עשירה שמבטאים פחדים, מביעים את רצונם, שמסוגלים להתנגד לציוויים הקשורים לאוכל, ולהנחיות מעיקות (כגון, לשהות הרבה שעות בחצר כשחם). זהו האומץ להגיד כשמשהו מוצא חן בעיניו או רע לו ("די אל תספרי יותר. את הסיפור הזה שמעתי כבר).

זוהי תובנה פנימית שהילד אדון לעצמו, לרגשותיו וגם לצורך שלו במבוגר, שיעזור לו להבין את הנסתר. ילדים שבאים מבית עם אקלים של דמוקרטיה ושיתוף, כאשר יש שיחות משותפות.